הצלחות המשרד 2018-10-02T16:02:24+00:00

לפניכם מקבץ מתעדכן עם הצלחות בולטות של עו"ד דמיטרי אניקין

נהיגה בפסילה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה. בפסיקה נקבע זה מכבר כי נהיגה בפסילה כשלעצמה מהווה סיכון ממשי לביטחון הציבור, נהגים והולכי רגל, ויש בה לא רק דופי פלילי, אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך וגם לנהג עצמו, וקשיים במימוש פיצויים בגין תאונות דרכים אם אלא יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת. כמו כן, התנהגותו של נהג שנוהג בזמן פסילה משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בתי המשפט.
העונש שנקבע לעבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא עד שלוש שנות מאסר.
במקרה זה, הנאשם הואשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח.
לחובתו של הנאשם היה תלוי ועומד מאסר מותנה בן 7 חודשים בר הפעלה אשר ניתן בתיק קודם של נהיגה תחת השפעת סמים.
כמו כן, לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד ביותר, כאשר בעברו ריצה מאסרים ממושכים והשתחרר מבית הסוהר רק לפני שנה.
הנאשם נעצר על ידי המשטרה והובא לבית המשפט להארכת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. הנאשם פנה למשרדו של עו"ד דמיטרי אניקין לייצגו בתיק.
התקיים דיון במעצרו ולמרות שבעברו של הנאשם עבירות חמורות בתחום הפלילי כולל אף בריחה ממעצר, בית המשפט קיבל טיעוני ההגנה והורה לשחרר את הנאשם למעצר בית.
הנאשם הודה בביצוע העבירות ונשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר יכול להוות כלי עזר הן להגנה והן לבית המשפט בעת גזירת העונש.
חשוב לציין, כי הכלל הוא שיש להפעיל את המאסר המותנה ורק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להורות על הארכתו לתקופה נוספת.
במקרה דנן, ולאחר טיעונים ארוכים בסופו של יום ההגנה הצליחה לשכנע את בית המשפט ליתן לנאשם הזדמנות נוספת ולהאריך את המאסר המותנה!

עבירה של נהיגה בשכרות נחשבת בין עבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה כאשר העונש המינימאלי לצידה הינו פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך שנתיים וענישה נלווית כגון פסילה על תנאי, קנס, מאסר על תנאי או התחייבות כספית ובמקרים מסוימים אף מאסר בפועל.
במקרה דנן, נהגת הואשמה בעבירה של "נהיגה בשכרות" בשל סירובה להיבדק במכשיר הינשוף וכתוצאה מכך רישיונה נפסל מידית למשך 30 ימים וכן ניתן צו איסור שימוש ברכבה למשך 30 ימים.
הנהגת באמצעות סנגורה, עו"ד אניקין הגישה בקשה לביטול פסילת רישיון נהיגה ואיסור שימוש ברכב.
במסגרת שתי הבקשות הצליח עו"ד אניקין באמצעות טיעונים משפטיים יצירתיים לקצר את תקופת פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 12 ימים בלבד וכן צו איסור שימוש ברכב בוטל ורכבה של הנהגת הוחזר לה.
במסגרת התיק העיקרי, התביעה המשטרתית קיבלה טענות הסנגוריה והסכימה לתקן את כתב האישום לעבירה של "נהיגה במצב השולל שליטה ברכב" אשר משמעותית קלה יותר מעבירה של "נהיגה בשכרות" בה הואשמה מלכתחילה, ונגזרו על הנהגת עונשים קלים במיוחד בדמות פסילה על תנאי של חודש למשך שנה וקנס בסך שך 180 ₪ בלבד.

נהג אשר נחשב על פי פקודת התעבורה כבלתי מורשה לנהיגה צפוי לעונש מינימאלי של 3 חודשי פסילה בפועל ועונשים נלווים. "בלתי מורשה לנהיגה" יכול אף להיחשב נהג בעל רישיון נהיגה זר אשר לא ביצע המרת רישיונו במהלך שנה של שהייתו בישראל.
במקרה זה נהג אשר נמצא בישראל למעלה משנה לא ביצע המרת רישיון נהיגה זר לרישיון נהיגה ישראלי בפרק הזמן הנתון לו על פי חוק, נתפס נוהג בפעם השלישית כאשר כבר עומדות לחובתו פסילות מותנות ברות הפעלה ממשפטים קודמים.
עמדת התביעה המשטרתית במקרים כגון זה הינה למאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת.
בסופו של יום הצליח עו"ד אניקין לשכנע את התביעה לסיים את התיק בהארכת פסילה מותנית, בהטלת מאסר על תנאי וקנס ללא פסילת רישיון נהיגה בפועל, וזאת חרף העמדה העקרונית של התביעה המשטרתית.
נהג מונית, אשר הואשם בגרימת תאונת דרכים ובעבירה של נהיגה בשכרות, כשכמות האלכוהול אשר נמדדה בגופו הייתה כמעט פי 6 מהכמות המותרת בחוק. רישיונו של הנהג נפסל מידית לתקופה של 60 ימים על ידי קצין משטרה.
הוגשה בקשה להשבת רישיון נהיגה אשר נדחתה על ידי בית המשפט לתעבורה, אולם הנהג עם סנגוריו לא התייאשו וערערו לבית משפט מחוזי.
בזכות טיעוני ההגנה אשר נטענו על ידי עו"ד אניקין, בית המשפט המחוזי השתכנע וקבע לקצר את הפסילה המנהלית מ-60 ימים ל-30 ימים בלבד.
במקרה זה נהג נחשד כי חצה את הצומת בחסות אור אדום, גרם לתאונת דרכים ובבדיקת אלכוהול נמצא שיכור.
במקרה של תאונת דרכים החוק מתיר לקצין משטרה בדרגת פקד ומעלה לפסול באופן מידי את הנהג מלקבל ומלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 ימים.
כמו כן, במקרים מסוימים כגון שכרות כשרמת האלכוהול אשר נמדדת בגופו של הנהג גבוהה או במקרה של תאונת דרכים משולבת בעבירת שכרות ועבירות חמורות נוספות, התביעה המשטרתית כנוהג בתום תקופת פסילה מנהלית (30, 60 או 90 ימים במקרה של תאונה קטלנית) מגישה יחד עם כתב האישום בקשה לפסילת רישיון נהיגה של הנהג עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
הרציונל שעומד מאחורי הגשת בקשה מסוג זה הוא למנוע מנהג לסכן את שלום הציבור בנהיגתו.
במקרה דנן, כעבור 60 ימים הנהג קיבל רישיונו בחזרה ולאחר מספר ימים הגישה המשטרה לבית המשפט כתב אישום המייחס לנהג את כל העבירות החמורות אשר צוינו לעיל.
בד בבד ביקשה המשטרה לפסול את רישיונו של הנהג עד תום בירור המשפט בעניינו, בטענה כי לאור העבירות המיוחסות לו נשקפת ממנו מסוכנות ממשית לשלום הציבור.
ההגנה באמצעות עו"ד אניקין התנגדה לבקשה והעלתה מספר טענות משפטיות המתייחסות לכשלים ראייתיים וכן טענת שיהוי בהגשת הבקשה לפסילת רישיון נהיגה עד תום המשפט, וכי אין כל הצדקה במקרה זה לפסול את הנהג כאשר רישיונו כבר הוחזר לידיו.
טענות ההגנה התקבלו על ידי בית המשפט ורישיונו של הנהג נשאר בידיו.
תאונות דרכים בארץ הפכו בשנים האחרונות למכת מדינה כפי שבתי המשפט מכנים אותן ובאמצעות ענישה מכבידה מנסים לצמצם מקרי תאונות דרכים נוספים ולהגן על שלום הציבור.
כאשר מדובר בפגיעה בהולכי רגל אשר נחשבים כצד החלש משמעותית ביחס לנהגי רכבים הרצון להגן עליהם עולה והדבר בא לידי ביטוי בענישה.
החוק קובע כי על הנהג אשר גרם לתאונת דרכים בה נפגע אדם ונגרמו לו חבלות של ממש (לדוגמה: שבר, חתך) לשאת בעונש מינימאלי של 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל ועונשים נלווים נוספים.
ככל שהחבלה חמורה יותר כך באופן אינטגרלי הענישה תהיה חמורה יותר ובמקרים רבים עמדת התביעה היא לפסילה ממושכת של חודשים ואף שנים ומאסר בפועל.
במקרה זה, נהגת פגעה בהולכת רגל וגרמה לה חבלות קשות, בין היתר חבלת ראש, הנפגעת הייתה זמן מה מחוסרת הכרה, אושפזה בבית חולים ועברה שיקום של כחודשיים וחצי.
בשל החבלות הקשות אשר נגרמו להולכת רגל עמדת התביעה הייתה למאסר בפועל.
ההגנה כפרה במיוחס לנהגת בכתב האישום ולאחר ניהול ההוכחות על ידי עו"ד אניקין הסכימה התביעה להגיע עם ההגנה להסדר טיעון ולסיים את התיק בעונש קל יחסית של 6 חודשי פסילה בפועל בלבד.
כפי שכבר הוזכר, בתיקי תאונות דרכים כשמעורבים בתאונה נחבלים קשות, מדיוניות הענישה קשה ביותר. החמרת יתר בענישה באה כלפי נהגים בעלי וותק נהיגה קצר כגון "נהגים חדשים" או "נהגים צעירים" כהגדרת בחוק.
ישנם לא מעט מקרים בהם נהגים נורמטיביים ביותר אשר גרמו לתאונת דרכים בה נחבל אדם "חבלות של ממש" מצאו את עצמם במאסר, בין אם מאחורי סורג ובריח ובין אם בדרך של עבודות שירות ורישיונם נפסל לתקופה ארוכה.
במקרה זה, נהג בעל וותק נהיגה קצר מאוד (פחות משלוש שנים), הואשם בעבירות של אי ציות לאור אדום, גרימת תאונת דרכים וגרימת חבלות קשות ביותר לנוסע, בין היתר דימום בראש, ושברים ברגליים. הנפגע עבר ניתוח וקיבוע שברים, אשפוז ממושך בבית חולים ולאחר מכן בשיקום. בגלל החבלות הקשות של הנפגע, עמדת התביעה המשטרתית הייתה לפסילה ממושכת ומאסר בפועל.
הנאשם הודה בכל המיוחס לו בכתב האישום ובמסגרת הטיעונים לעונש הובא הנוסע אשר נפגע בתאונה לבית המשפט כדי להעיד על מצבו הרפואי ועל כל מה שעבר בעקבות התאונה.
הנפגע טען כי מיום התרחשות התאונה ועד היום מצבו הרפואי קשה אשר מונע ממנו ביצוע פעולות יום יומיות רבות.
במסגרת חקירתו הנגדית של הנפגע על ידי עו"ד אניקין התביעה הבינה כי אין מדובר בנפגע אמין וכי מצבו הרפואי כפי שתואר על ידו "מנופח" ולא תואם את המציאות.
התביעה חזרה בה מעמדת המאסר ובסופו של יום הוטל על הנאשם עונש של 3 חודשי פסילה בפועל (שהינו העונש המינימאלי שקבוע בחוק) בהתחשב בעובדה כי הנאשם ריצה כבר 60 ימי פסילה מנהלית מיד עם קרות התאונה.
כפי שכבר צוין, עבירה של נהיגה בשכרות נחשבת בין אחת החמורות בפקודת התעבורה ולא בכדי העונש המינימאלי לצדה הוא פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים ועונשים נלווים.
כאשר מדובר בעבירת שכרות חוזרת עמדת בתי המשפט היא כי יש לנהוג ביד קשה כלפי נהגים אלו ולהטיל עונש מוחשי בדמות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ופסילה בפועל ממושכת מעבר לשנתיים.
כאשר מדובר בנהג חדש או צעיר העונש צריך להיות מכביד משמעותית מנהג "וותיק", מה גם שבשנים האחרונות החוק תוקן וכמות האלכוהול המותרת בגופו של נהג חדש או צעיר הופחתה באופן דרסתי ביחס ל"נהג וותיק" ועומדת כיום אך ורק על 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף או 10 מיליליטר ב-100 מיליליטר דם (לעומת זאת, הכמות המותרת לנהג וותיק היא 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, כאשר האכיפה מתבצעת רק אם נמצא 290 מיקרוגרם לפחות ו-50 מיליליטר ב- 100 מיליליטר בדם).
על אף שהחוק לא קובע מדרג ענישה מבחינת כמות האלכוהול שנמדדת בגופו של נהג, ככל שכמות האלכוהול עולה, כך גם מדיניות הענישה מחמירה יותר.
במקרה דנן המדובר בנהג חדש (בעל וותק נהיגה פחות משתיים) אשר הואשם בעבירה של נהיגה בשכרות כאשר כמות האלכוהול שנמדדה בגופו הייתה 640 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף (יותר מפי 12 מהכמות המותרת בחוק לנהגים חדשים).
כמו כן, לנאשם היה תיק נוסף אשר התנהל במקביל ובו הוא הואשם בעבירה של נהיגה בשכרות בשל סירובו להיבדק במכשיר הינשוף. עבירה זו נחשבת חמורה אף יותר מעבירת שכרות בה הנאשם מסכים להיבדק וכמות האלכוהול אשר נמדדת עולה פי כמה מעל הכמות המותרת.
התביעה המשטרתית ידעה כי לנאשם תלויים ועומדים שני תיקי שכרות ועמדתה העונשית הייתה חד משמעית – מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ופסילה ממושכת לשנים.
ההגנה באמצעות סנגורו של הנאשם עו"ד אניקין אשר ניהל את שני התיקים, במהלך חקירת עדי התביעה, הצליחה להצביע על קושי ראייתי מהותי והתביעה הסכימה להגיע להסדר טיעון בשני התיקים. באחד התיקים כתב אישום תוקן לעבירה של "נהיגה ברכב במצב השולל שליטה" ובתיק השני האישום תוקן ל"נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים". לעניין העונש, שכלל את שני התיקים הוסכם על פסילה בפועל של שנה וחודשיים בלבד בנוסף לעונשים הנלווים, כגון פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי.
נהגת הואשמה באי ציות לתמרור "תן זכות קדימה", "נהיגה בקלות ראש" ו"גרימת תאונת דרכים בה נפגע אדם ונגרם נזק".
התאונה התרחשה בכיכר כאשר נטען כי הנאשמת נכנסה לכיכר מבלי שנתנה זכות קדימה לרכב אשר נכנס ראשון לכיכר.
החוק קובע כי זכות קדימה ב"מעגל תנועה" (כיכר) היא של הנהג אשר נכנס לתוכו ראשון אלא אם יש הוראה אחרת.
במקרה שלנו, אכן בכיוון נסיעת הנאשמת לפני כניסתה לכיכר מוצב תמרור "תן זכות קדימה" ואולם בכיוון נסיעת נהגת המעורבת מוצב תמרור "עצור".
הנאשמת כפרה באישום והחלו בשמיעת ההוכחות. לאחר חקירת הבוחן המשטרתי והנהגת המעורבת על ידי עו"ד אניקין, בית המשפט זיכה את הנאשמת מחמת הספק וקבע כי לא ניתן לדעת בוודאות מי מבין הרכבים המעורבים נכנס לכיכר ראשון ולא ניתן לקבוע כי התאונה נגרמה באחריותה של הנאשמת.
נהג בעל עבר תעבורתי מכביד ביותר הואשם בכך כי נהג במהירות 140 קמ"ש במקום 90 קמ"ש בכביש בינעירוני.
כיוון שלנאשם היו כ- 150 הרשעות קודמות, התביעה המשטרתית לא הסכימה להגיע להסדר טיעון וכוונתה הייתה לעתור לפסילה מאוד ממושכת.
ההגנה באמצעות עו"ד אניקין נאלצה לכפור בביצוע עבירה ולנהל את התיק מראשיתו ועד תומו.
במסגרת ניהול התיק הצליח עו"ד אניקין להטיל דופי בעבודת השוטרים בשטח ובהפעלת מכשיר המדידה מסוג "דבורה" והנאשם זוכה מעבירה שיוחסה לו תוך קביעה כי אין ודאות כי הרכב שנמדד הינו רכב בו נהג הנאשם.
נהגת צעירה (מתחת לגיל 24) בעלת וותק נהיגה קצר, הואשמה בכך כי לא צייתה לאור אדום וגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלות של ממש.
ההגנה כפרה בכתב האישום ובית המשפט החל בשמיעת ההוכחות. לאחר חקירת כל העדים, לרבות עדה ניטרלית אשר הייתה אמורה לתמוך בגרסת התביעה כי הנאשמת היא זו שחצתה את הצומת באור אדום, הצליחה ההגנה על ידי עו"ד אניקין להביא לזיכויה של הנאשמת מאחריות לגרימת התאונה.
בית המשפט קבע כי לאור העדויות בכלל וסתירות אשר נתגלו במסגרת ניהול התיק הוא מזכה את הנאשמת מחמת הספק.
כאמור עבירה של נהיגה בשכרות בשל סירוב להבדק במכשיר הינשוף נחשבת לחמורה אף יותר מעבירת שכרות בה נמדדת כמות אלכוהול מסוימת.
ואולם, לא רק סירוב מוחלט יכול להביא להעמדה לדין, אלא גם ניתן להיתקל במקרים בהם הנהג מביע הסכמה להבדק ואף נושף לתוך מכשיר הינשוף אך המכשיר לא מפיק פלט עם תוצאה תקינה.
הסיבות לאי הפקת פלט עם תוצאה תקינה במכשיר הינשוף יכולות להיות שונות, כגון תקלה במכשיר הינשוף, הנהג אינו מסוגל לנשוף כראוי בשל מחלת אסטמה או שמא הנהג "מכשיל" את הבדיקה בכוונה ועושה רק רושם של מבצע בדיקה.
כאשר השוטר מגיע למסקנה כי הנהג "מכשיל" את הבדיקה, הוא ירשום לנהג דו"ח בגין נהיגה בשכרות בשל סירוב להבדק במכשיר הינשוף (הכשלת הבדיקה).
במקרה זה נהג אשר סבל מבעיית גמגום קשה נעצר על ידי שוטרים לבדיקת שכרות. לאחר ניסיונות רבים לבצע בדיקה במכשיר הינשוף אשר לא צלחו, נרשם לנהג דו"ח בגין סירוב להבדק במכשיר הינשוף בשל הכשלת הבדיקה. כמו כן, נפסל רשיונו של הנהג באופן מידי לשלושים ימים וניתן צו איסור שימוש ברכב לשלושים ימים.
הנאשם ביקש לבטל את הפסילה בת 30 ימים וצו איסור שימוש ברכב.
במסגרת הבקשות, נטען על ידי עו"ד אניקין כי הלקות, הגמגום, ממנה סובל הנאשם היא זו שגרמה לכישלון בבדיקה ובמקרה מיוחד זה היה על המשטרה להציע לנאשם בדיקה חלופית בדמות בדיקת דם, דבר אשר לא נעשה.
בית המשפט קיבל את כל הטענות והורה להשיב את רשיונו ורכבו של הנהג לאלתר.
במרבית המקרים, כאשר הנאשם מורשע בבית משפט לתעבורה, כאחד מרכיבי הענישה תוטל עליו פסילה על תנאי לתקופה מסוימת (למשל חודשיים למשך שנתיים) על מנת להרתיע את הנאשם מלבצע עבירות עתידיות.
במידה והנאשם נטפס פעם נוספת מבצע עבירה זהה או אחת העבירות שמפעילות את התנאי (קיימת רשימת העבירות בפקודת התעבורה) ומורשע בה, אז ברירת המחדל הוא להפעיל את הפסילה על תנאי ואף להוסיף עליה.
במילים אחרות, נהג אשר מורשע בתקופה בה פסילה על תנאי בתוקף, רישיונו של הנאשם יפסל. רק במקרים חריגים בית המשפט יכול להתחשב בנאשם ולהאריך את הפסילה על תנאי לתקופה נוספת.
במקרה שלפנינו, מדובר היה בנהג אשר על פי כתב האישום נהג בקלות ראש וגרם לתאונת דרכים. הנהג היה בעל וותק נהיגה קצר ועבר תעבורתי יחסית מכביד, כאשר לחובתו עמדו שתי פסילות על תנאי ברות הפעלה (האחת של חודשיים והשנייה של שלושה חודשים), בסך כולל של 5 חודשי פסילה על תנאי.
הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום. ההגנה באמצעות עו"ד אניקין טענה לעונש וביקשה שלא להטיל על הנאשם פסילה בפועל תוך הארכת שתי פסילות מותנות בשנתיים נוספות.
עו"ד אניקין הפנה את תשומת ליבו של בית המשפט לנסיבות קרות התאונה, למחדלי חקירת המשטרה ונסיבותיו האישיות של הנאשם ובית המשפט נעתר לבקשת ההגנה וגזר על הנאשם קנס בסך של 1000 ₪ והאריך שתי פסילות מותנות ללא יום פסילה בפועל.
נהג אשר הוטלו עליו שתי פסילות מטעם בית המשפט, לתקופה של חמישה וארבעה חודשים, נפסל גם על ידי רשות הרישוי בגין צבירת 72 נקודות לתקופה נוספת של 9 חודשים.
החוק קובע כי כדי שהפסילה תכנס לתוקף על הנהג להפקיד רישיון נהיגה או תחליף רישיון נהיגה, לדוגמה תצהיר כי הרישיון אבד. במידה והרישיון כבר הופקד ברשות מסוימת, על הנהג חלה חובה להמציא לרשות על ידה הוא נפסל פעם נוספת את האישור על כך (אישור הפקדת רישיון נהיגה).
במקרה זה, הנהג הפקיד את הרישיון במזכירות בית המשפט בשני התיקים אך לא המציא לרשות הרישוי אישור הפקדה על כך ולמעשה הפסילה של 9 חודשים לא החלה למרות שנהג חיכה כל התקופה ולא נהג.
בתום תקופת הפסילה מטעם רשות הרישוי, התייצב הנהג באחד ממשרדי רשות הרישוי וביקש להתחיל בתהליך של הוצאת רישיון נהיגה, אך נענה בשלילה מאחר ולא המציא להם אישור הפקדה קודם ממזכירות בית המשפט ועליו לרצות את 9 חודשי פסילה מחדש.
הנהג פנה למשרדו של עו"ד אניקין בבקשה לחשב לו את תקופת הפסילה בדיעבד, מאחר ובפועל ריצה אותה.
עו"ד אניקין פנה ללשכה המשפטית של רשות הרישוי ותוך נימוקים משפטיים יצירתיים הסביר מדוע במקרה זה יש מקום להיעתר לבקשה ולחשב את הפסילה למרשו בדיעבד.
בסופו של דבר, רשות הרישוי נעתרה לבקשתו של עו"ד אניקין וחישבה את כל 9 חודשי הפסילה בדיעבד וקבעה כי הנהג ריצה אותה במלואה.

נהג נתפס על ידי שוטר תנועה נוסע במהירות של 158 קמ"ש בכביש בו המהירות המרבית המותרת היא 90 קמ"ש.

רישיונו של הנהג נפסל מידית על ידי קצין משטרה לתקופה של 30 ימים והוצא נגדו דו"ח הזמנה למשפט.

הנהג פנה למשרדו של עו"ד אניקין אשר הגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית. במסגרת משא ומתן עם נציג התביעה בבית המשפט, שכנע עו"ד אניקין את התביעה כי במקרה זה לא היה מקום לפסול את רישיונו של המבקש וכי בהתאם לכשלים ראייתיים אליהם הצביע עו"ד אניקין, יש מקום להמיר את סעיף האישום לעבירה "קלה" יותר אשר אין לצדה אף ניקוד.

כאמור, רישיונו של הנהג הוחזר לאלתר, כתב האישום תוקן בהתאם ועל הנאשם הוטל קנס בסך 800 ₪ בלבד ללא פסילה בפועל ואף ללא פסילה על תנאי.

נראה שכולם יסכימו שנהיגה בשכרות היא אחת העבירות המסוכנות שקיימות בחוק. הלכת כמה וכמה כשמדובר בנהג אשר שב וחוזר על שילוב הקטלני של צריכת אלכוהול ונהיגה. במקרים אלה לרוב המדינה מבקשת מבית המשפט לתעבורה להורות על מעצרו של אותו נהג עד תום ההליכים המשפטיים ולהרחיקו מהציבור.

במקרה הנ"ל נטען כי הנאשם נהג ברכב כשהוא שיכור ונתון לפסילת רישיון נהיגה, גרם לתאונת דרכים כשפגע במספר כלי הרכב חונים. כמו כן, נטען שהנאשם עזב את מקום התאונה מבלי להשאיר פרטים. הנאשם נעצר בסמוך לזירת התאונה, נחקר ונכלא.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים. בבקשה טענה המדינה כי מדובר בנהג מסוכן ביותר אשר לחובתו הרשעות רבות זהות ואף לחובתו מאסרים מותנים שתקופתם המצטברת היא שנה וחצי.

הנהג טען להגנתו כי אכן שתה אלכוהול והיה נתון לפסילת רישיון נהיגה, אך הוא לא זה שנהג ברכב אלא אדם אחר אשר פרטיו מסר למשטרה בחקירתו.

עו"ד אניקין אשר קיבל ייצוג בתיק, במהלך עיון בחומר הראיות גילה מחדלי חקירה קשים אשר משמיטים את הבסיס להגשת כתב האישום.

כאמור הנאשם טען כי אדם אחר נהג ברכב ואף מסר פרטיו, אם כי חלקיים, כגון שמו ומקום עבודתו, אך המשטרה נמנעה מלבדוק את הגרסה.

לאור האמור טען עו"ד אניקין בבית המשפט כי למשטרה אין ראיות ולו לכאורה אשר יכולות לבסס הרשעה פוטנציאלית בתיק ולפיכך אין מקום להמשיך להחזיקו במעצר.

בית המשפט לתעבורה קיבל את כל טענותיו של עו"ד אניקין והורה על שחרור הנאשם מהמעצר לאלתר.

כמו כן, בהמשך ההליך נוכח המחדלים אשר עליהם הצביע עו"ד אניקין, התביעה הסכימה למחוק את כתב האישום ובכך הסתיים ההליך.

לקבלת ייעוץ מהיר, השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם